רשמים מכנס המורים עם גיטה בקלן שבגרמניה

EUROPEAN IYENGAR-YOGA CONVENTION 2009 KOLN עם גיטה איינגאר ואביג'אטה (הנכדה של גורוג'י) כמלווה שלה. הזוית האישית

  • רחלי צ'יני
רשמים מכנס המורים עם גיטה בקלן שבגרמניה
EUROPEAN IYENGAR-YOGA CONVENTION 2009 KOLN
עם גיטה איינגאר ואביג'אטה (הנכדה של גורוג'י) כמלווה שלה.
הזוית האישית
לנסוע?........... לא לנסוע......... טיעונים וסיבות לכאן ולכאן ככה זה התחיל אצלי. הרי לא מזמן הייתי בפונה לרגל יום הולדתו של גורוג'י.......... האם הנסיעה הזאת היא חופשה? השתלמות מקצועית? כל כך הרבה אנשים צפויים להגיע..... יהיו תרגומים לגרמנית צרפתית רוסית ואיטלקית איך זה ישפיע?
את הכסף להרשמה שלחתי ורק עם הכרטיס טיסה חיכיתי עד שכמעט פספסתי את התאריכים והדיל הטוב שהושג לי.
הטיסה שלי יצאה בשבת כך שתחבורה ציבורית לא הייתה ועל כן נהגתי כול הדרך לשדה התעופה מגיעה כמעט לפני שהמטוס ממריא.
ידעתי שמישהו יחכה לי ברכבת כשאגיע לקלן ואצלו אתגורר וכן קולה של דודתי שלא ראיתי 14 שנה וגרה כשעה מקלן היו הדברים המוחשיים השאר נשאר מופשט ולא ידוע.
נפגשתי עם גבי במטוס ואחרי שביקשנו, החליף נוסע אתנו כיסא כך שיכולנו לשבת אחת על יד השנייה. פרנקפורט מחוברת לקלן ברכבת מהירה ואחרי שעת נסיעה הגענו.
ההפתעה הראשונה הייתה המראה של הקתדראלה הגדולה בסגנון גותי שלקח 600 שנה לבנות אותה וסיימו רק לפני 150 שנה.
נפרדנו, גבי למלון ואני למקום שגרתי בו, צוללת לתוך מיטה רכה בקומה עליונה עם חלון קוקייה. ככה התחיל שבוע קסום של מקום אחר אנשים אחרים הרבה קילומטרים באופניים, תרבות עתיקה מתקופת האימפריה הרומאית ועד לזמננו עם כול המטען הלא רחוק שקשור בגורל של העם היהודי.
מהזוית המקצועית
האולם בו תרגלנו כאילו נבנה עבורנו ריצפת פרקט חומה מתוחמת בפסים דקים בגוון עץ בהיר יותר נתנה לכול אחד את המקום ממש בגודל מזרון. התקרה הייתה קצת קמורה כלפי מעלה עם תאורה רכה. חילקו אותנו לחמש קבוצות כ- 430 איש, לכול קבוצה הצבע שלה, כך שלפי הצבעים התקיימה הרוטציה מי יהיה קרוב לבמה.
התחלנו את התרגול כול יום בשעה וחצי פראנאיאמה מ 9.00 ועד 10.30; לאחר, חצי שעה הפסקת תה עם עוגיות חמאה וחזרה לשיעור אסנות עד – 13.00
ב-17.00 ועד 18.30 חזרנו להרצאה, שאלות תשובות שהועברו לגיטה מראש. בעיקר בנושאי תראפיה.
ביום הרביעי התקיים מפגש של צ'אנטינג (מחוברות שהוכנו למעננו) במקום שאלות תשובות שסיומו היה בשייט על נהר הריין, וביום האחרון הרצאה עם טכס סיום.
בכול הימים הייתה פתוחה תערוכה נודדת (מיום ההולדת של גורוג'י - פרי ידיהם של אבייג'י נכדתו של גורוג'י וראיה).
לכול שיעור נקראו אסיסטנטים, מורים בכירים מהארצות השונות ללוות את השיעור ולהגיש עזרה במידת הצורך.
היה מיוחד להיות עוזר בשיעור של גיטה וגם לקבל מבט אחר. אחראי על האסיסטנטים היה עַלי שדמותו העליזה השרתה רוח של נינוחות וקלילות,יחד עם הרצינות הידועה של האיינגאריסטים.
גיטה בנתה את השיעורים ביד אמן. פשטות עם עומק,לא מתפשרת ומשרישה יסודות שיכולים להוות תשתית לתרגול בהמשך.
הדגשים בפראנאיאמה הכינו את שיעור האסנות לאחר מכן. למשל קובייה לגב העליון נשימה למרכז בית החזה, הביאה מודעות לאותו אזור בתנוחות עמידה.
ביום הראשון תרגלנו אסנות למען התאוששות,מהמרחב"הקטן" של תנוחות בישיבה,ממשהו שהוא קצת סגור להיפתח תוך צבירת גובה.אופוישטהאקונאסנה עם זרועות למעלה,פיתול ימינה ושמאלה,דאנדאסנה,פארשוואדאנדאסנה,בהרדוואג'אסנה 1,(כולל פעם אחת תנוחה מלאה, אדהו מוקה שוונאסנה,אוטאנאסנה עם זרועות כמו באדהו מוקהשוונאסנה, אוטאנאסנה עם ידיים מצידי כפות הרגליים וכפות הרגליים ברוחב המיזרון, פרסאריטה פאדוטאנאסנה, סופטהטאדאסנה, סופטה פאדאנגושתאסנה 1,2, סטו בנדהאסנה וצ'אטוש פאדאסנה.
הדגש היה על הכנסת השכמות, אורך בעמוד השדרה ופתיחת בית החזה. עבודת הרגליים בכול התנוחות הייתה כזאת ששומרת על המסגרת החיצונית ותומכת את אברי האברים הפנימיים.
קיבלנו הערה שאנחנו לא שרים מספיק חזק והדימוי שגיטה נתנה היה כמו שתינוק לומד לדבר או אנחנו לא מבינים אותו והוא מתבקש לחזור בקול רם שוב..... מה אמרת?.... אז השתפרנו.
ההרצאה של גיטה (התבססה על שאלות שעל חלקן היא לא ענתה מקודם) הייתה מאלפת כזאת שלוקחת לרבדים העמוקים של ההוויה האנושית.
"אני מקבלת את הרצון של האנשים לשאול שאלות ולקבל תשובות, לא על כול דבר אפשר לענות,יש הגבלות. יוגה היא לא תמיד פיתרון למחלה. רבים באים ליוגה בסוף החיים, אפילו שהם כבר לא יהיו עוד הרבה זמן בעולם. התשוקה הנסתרת שנהיה תמיד בעולם ואנחנו מחפשים את היוגה כחלק ממנה. מצד שני היוגה היא דרך שאם נמשיך לתרגל אותה נקבל מזה משהו. אוידיה, בורות- התחושה שמשהו זמני הוא קבוע. הרצון לעשות,התחושה הזאת שהיא כמו קרינה של תיקווה נשארת איתנו, האי קביעות מביאה אותנו לרצות קביעות. איפה הבית שלנו? הבית הוא הנשמה ואנחנו שוכחים זאת. אנחנו מחפשים משהוא שהוא לא הנשמה וזו אוידיה. הסבל הוא אצלנו בצורת בעיות וכאבים. אנחנו מזמינים את הגורל לפי הקארמה שלנו. כמתרגלי יוגה עלינו לקבל כמה עובדות. למה אנחנו כאלה? מה שאנחנו? זרם הפעולות שלנו לוקח אותנו בכיוון מסוים ואנחנו יוצרים את הדרך של עצמנו. כול אינדיבידואל אחראי לגורל שלו. אנו נכשלים בלהביא את עצמנו (הפנימיות שלנו) באמת, ומחפשים פתרונות ותשובות בחוץ. (גם אם יש בעיה משפחתית, כלכלית, מחלה או מצב של ייאוש).
הלידה היא תצפית ידועה בשבילנו, חיים ידועים לנו שלא כמו העבר (חיים קודמים) או העתיד. לכן יש פה תהליך מתמשך שהחיים הנוכחיים הם נקודה בסיום משפט ואז יש משפט חדש. חיים חדשים מתחילים .נוכל לבנות את העתיד שלנו ביודענו מציאות זאת. לכול קארמה (מעשה) יהיה פרי. פרח שייתן ריח נעים או רע. מכאן שנלך "לקנות" זרעים שיניבו את הרצוי לנו כמו עץ מיטיב. הזרעים של החיים הבאים בידינו, במקום לשאול איך ניפטר ממה שמפריע לנו צריך לחפש את העובדה האמיתית איפה אנחנו טועים, איפה לא, וכך לתרגל כדי שהבעיות לא יתעוררו.
הדרך לתרגול היא אשטאנגה יוגה,יוגת שמונת ההיבטים....גם בתרגול חשוב המינון כמו באוכל ........".
ממש על קצה המזלג.
לסיכום-
היה טוב בכול הרמות. הארגון היה מעורר השראה הרצון הטוב של כולם, חבורת היוגיסטים של קלן והאזור בניצוחה של ריטה קלר השרו אווירה של ביחד עם חדווה יוגיסטית שהייתה מורגשת והפכה את המפגש למשהו שלא רציתי שיגמר.
רחלי צ'יני