מוביליות בתוך יציבות

המילה הסנסקריטית ליציבות היא Sthirata. מילה זו משקפת היבטים שונים של יציבות כמו התבססות, מוצקות ועוד. המילה ההפוכה לה היא מוביליות. ממוביליות משתמעת חוסר יציבות, אבל בהקשר שלנו משמעותה היא תנועה, תנופה, הנעה או תנועה המכוונת קדימה. על מנת להתקדם [בתרגול] נחוצות גם מוביליות וגם יציבות. מוביליות היא אנרגיה קינטית בעוד יציבות היא אנרגיה סטטית. על מנת לתרגל יוגה, אנו נדרשים קודם כל ל- Prerana, השראה עצמית כדי להניע ולהפעיל את עצמנו. המוביליות היא זו המובילה ומעוררת את ההתקדמות שלנו. לעומתה, היציבות היא האנרגיה הסטאטית המאפשרת לנו לשמור על איזון עצמי או על הכוחות שלנו כדי לפתח את ההתבססות שלנו בתרגול. מתרגל/ת היוגה זקוק/ה לשתי האיכויות – מוביליות ויציבות, את ההשראה להתקדם ואת הדבק כדי להתבסס ולבסס את התרגול. למעשה, יציבות יכולה להיות מושגת ברמות שונות או בשלבים שונים שעל מתרגל/ת היוגה להבין. המילה במקורה נושאת משמעות של הצבה, הנחה – Sthiti. לדוגמא, כשאנו מותחים חתיכה של גומי, הגמישות שלו מבטיחה כי תמיד יימתח ויעבור את גודלו המקורי, את הגבול המקורי והיציב שלו. כשאנו מסירים את המתח מהגומי, הוא חוזר מיד לצורתו המקורית ולמצבו היציב, אבל זה מתקיים כעת ברמה או בצורה אחרת. באופן דומה, מכונית או כל רכב אחר הנוסע, חוזר תמיד אל מצבו הנייח גם לאחר שעבר על פני מרחקים ארוכים. מוביליות ויציבות ביוגה סוטרה של פטנג'לי

  • גיטה ס. איינגאר
Mobility in Stability
Geeta S. Iyengar
מוביליות בתוך יציבות - גיטה ס. איינגאר
(מעובד מתוך הרצאה של גיטה ס. איינגאר, כפי שפורסמה ב: Yoga Rahasya vol.16 no.3 2009)
תרגמו וערכו: גבי דורון, וניבי עופר

המילה הסנסקריטית ליציבות היא Sthirata. מילה זו משקפת היבטים שונים של יציבות כמו התבססות, מוצקות ועוד. המילה ההפוכה לה היא מוביליות. ממוביליות משתמעת חוסר יציבות, אבל בהקשר שלנו משמעותה היא תנועה, תנופה, הנעה או תנועה המכוונת קדימה. על מנת להתקדם [בתרגול] נחוצות גם מוביליות וגם יציבות.
מוביליות היא אנרגיה קינטית בעוד יציבות היא אנרגיה סטטית. על מנת לתרגל יוגה, אנו נדרשים קודם כל ל- Prerana, השראה עצמית כדי להניע ולהפעיל את עצמנו. המוביליות היא זו המובילה ומעוררת את ההתקדמות שלנו. לעומתה, היציבות היא האנרגיה הסטאטית המאפשרת לנו לשמור על איזון עצמי או על הכוחות שלנו כדי לפתח את ההתבססות שלנו בתרגול. מתרגל/ת היוגה זקוק/ה לשתי האיכויות – מוביליות ויציבות, את ההשראה להתקדם ואת הדבק כדי להתבסס ולבסס את התרגול.
למעשה, יציבות יכולה להיות מושגת ברמות שונות או בשלבים שונים שעל מתרגל/ת היוגה להבין. המילה במקורה נושאת משמעות של הצבה, הנחה – Sthiti. לדוגמא, כשאנו מותחים חתיכה של גומי, הגמישות שלו מבטיחה כי תמיד יימתח ויעבור את גודלו המקורי, את הגבול המקורי והיציב שלו. כשאנו מסירים את המתח מהגומי, הוא חוזר מיד לצורתו המקורית ולמצבו היציב, אבל זה מתקיים כעת ברמה או בצורה אחרת. באופן דומה, מכונית או כל רכב אחר הנוסע, חוזר תמיד אל מצבו הנייח גם לאחר שעבר על פני מרחקים ארוכים.
מוביליות ויציבות ביוגה סוטרה של פטנג'לי
פטנג'לי פותח את הפרק הראשון של היוגה סוטרה עם הפסוק: "athayoganushasanam", שפרושו: "עתה, ההסבר על אודות היוגה"*. כבר בפסוק ראשון זה הוא מבקש מאתנו להתבסס ביציבות - מאחר והיוגה מתייחסת למסגרת של משמעת עצמית וחברתית. לכל משמעת או תרגול יש רקע יציב. משמעת וחוסר יציבות אינן יכולות לדור יחד.
כאשר פטנג'לי משתמש במונח "anushasanam", שמשמעותו הוראות, כיוון או סדר, הוא מדבר על הצורך במשמעת וביציבות. בעקבות המשמעת מגיעה היציבות, ההשקטה של התודעה.
הוא מתייחס לכך במונח המופיע בסוטרה הבאה "chitta vrtti nirodha" כלומר "כיבוי הפעילות המנטאלית, או הפסק תנודות התודעה" . כלומר, ה- citta או התודעה, מלאה ב- vritti – בתנודות. תנודות אלה יוצרות חוסר יציבות, התנודדות או היסוס בתודעה. בגלל תנודות אלה, היוצרות חוסר יציבות, נכנסת היוגה לתמונה כדי להעניק לנו את הכלים להשקטה או לריסון שלהן.
כלומר, עצם התנודות, הווריטיס עצמן, מעוררות את הרצון ליציבות שהוא הריסון – niroddha. אם התודעה הייתה יציבה תמיד, ללא תנודות, לא הייתה עולה כלל השאלה לגבי ההשקטה ולא היה עולה כלל הצורך בתרגול יוגה. עצם המודעות לטבעה המתנודד של התודעה, מהווה כשלעצמה את המסע ממוביליות ליציבות. מסע זה כרוך בהכרה ובהתבוננות בתנועה הבלתי פוסקת של התודעה, דרך שינוי ועיצוב מחדש שלה – כך שהיא תובל לכיוון של ריסון, השקטה ויציבות.
מוביליות ויציבות - בתרגול
כשאני משתמשת במילה מוביליות, משמעותה אינה רק תנועה, אלא תנועה דינאמית ואקטיבית, או השתתפות פעילה. כדי להגיע למצב של יציבות, פטנג'לי פרש בפנינו את הכלים, את המתודולוגיה, את הדרך.
בפסוק נוסף מתוך הפרק הראשון של היוגה סוטרה (1.12) פטנג'לי אומר: "abhyasa vairagyabhyam tannirodhah" שפירושו תרגול (אביאסה) והינתקות (ואיראגיה) הם האמצעים לכיבוי (תנודות התודעה)].
פטנג'לי מנחה אותנו אל דרך של תרגול ובו בזמן מנחה אותנו לפתח היעדר תשוקה או הינתקות. ניתן לחשוב שהוא מנחה אותנו בשתי דרכים שונות: אביאסה ו- ואיראגיה. אך למעשה אלה שתי הפנים של דרך אחת. אביאסה, תרגול – הוא המוביליות; ואיראגיה, היעדר תשוקה – היא היציבות. זהו השילוב המושלם, ההרכב הכימי הנכון של מוביליות ויציבות.
המונח "תרגול" מציין את סוג של התנועה, ההנעה, הפעולה הנדרשות מאתנו. בסוטרה הבאה פטנג'לי מגדיר את התרגול כמאמץ יציב להשגת השקט והיציבות של התודעה. מן המילה "מאמץ" נובעת המשכיות, תהליך מתמשך החותר להגיע למטרה אותה הצבנו לעצמנו. כלומר, המאמץ הוא דבר שאינו מסתיים. מן המאמץ משתמעת תנועה מתמדת, מוביליות. כשאנו אומרים שאנחנו משקיעים מאמץ כדי להשיג דבר מה, הכוונה אינה רק למאמץ חד פעמי, אל למאמץ מתמשך, מאמץ המורכב מהיבטים רבים ומפנים רבות. זהו תהליך מתמשך ויצירתי הכולל שינויים, תיקונים, ואלתורים – על מנת להגיע אל המטרה. פטנג'לי אומר שעלינו להיות יציבים בהשקעת המאמץ הזה – המורכב כולו מתנועה אקטיבית המכוונת קדימה. כך, פסוק זה מסמן באופן ברור את היחס בין שני המושגים הללו – יציבות ומוביליות.
* תרגום הסוטרות לעברית לקוח מתוך: דממה וחירות ביוגה הקלאסית, יוחנן גרינשפון.