העין של בריגו (Bhrigu)

כתבה וערכה: נעה צוייג

 

על החכם בריגו שמעתי לראשונה ממורינו פאאק ביריה, ובשיעור נשים בפונה, אפרת מיכלזון ואני שמענו אותה מפי גורוג'י. תיבלתי ועיטרתי מעט והרי זה מוגש בפניכם.

 

האגדה מספרת שהאלים ראו בשביעות רצון רבה את גדולתו של החכם בריגו, עד שהחליטו, להביע הערכתם, ולהעניק לו זוג עיניים נוספות,

למען ישתמש להתבוננות וחקירה. כך זכה החכם האנושי בזוג עינייים נוספות, שמוקמו בקשת כף רגלו, בסמוך לעקב.

יום אחד, שלח אותו אינדרה מלך האלים למשימה מיוחדת: היה עליו לבדוק האם שלושת האלים מקפידים על הכנסת אורחים נדיבה.

בריגו יצא להרי ההימליה, לביקורי פתע אצל אלי השילוש הקדוש של ההינדואיזם:

ברהמה – היוצר, וישנו – המשמר, ושיוה – ההורס.

היעד הראשון היה משכנו של האל שיווה. לאחר מסע לא קל בהרים (כידוע, אלים אוהבים לגור במקומות נידחים שהגישה אליהם איננה פשוטה).

באותה עת היה שיווה, הידוע בייצריותו, שקוע בשעשועי אהבים עם פרוותי אישתו, ולכן לא שעה לנקישותיו של בורגו על דלתו וקריאותיו.

שערו בנפשיכם את ההלך העומד לפני דלת סגורה, עייף, רעב וצמא מהמסע, אך זוכה להתעלמות מוחלטת. בכעסו הרב הטיל בריגו קללה

על שיוה: לאל לא תהיה דמות ! עד היום סוגדים מאמיני שיווה במקדשים, לסמל פאלי מופשט הנקרא "שיווה לינגם".

היעד הבא היה משכנו של האל ברהמה. אך בעת שנקש בריגו על הדלת, היה האל שרוי במדיטציה עמוקה, מקשיב לבת זוגו ברוכת הכישרון

סרסווטי, פורטת על הוינה (כלי מיתר מסורתי). שוב זכה ההלך בהתעלמות מוחלטת, שוב התעורר כעסו ושוב פרצה קללה מפיו:

לאל ברהמה לא יהיה מקדש שבו יסגדו לו מאמיניו. באמת, בכל הודו הגדולה וברוכת המקדשים יש רק מקדש אחד של ברהמה בעיירה הנידחת

פושקר שבחבל רג'סטן.

תקוותו האחרונה היתה האל וישנו. כשהגיע למשכנו של האל היה בריגו מותש באמת, לכן כשלא נענתה נקישתו על הדלת, נכנס פנימה ומצא את

האל מנמנם בשלווה על מרבצו המלכותי. מרוב זעם בעט בריגו בעוצמה בכף רגלו של האל, ווישנו התעורר בכאב והפתעה גדולה לקול תלונותיו

הקשות של ההלך. במהרה התעשת האל והבין את המתרחש. בקול מרגיע אמר בריגו: ברוך הבא, בוא תנוח על מרבצי ואעסה את כפות רגליך

העייפות. בריגו חשב לעצמו שסוף כל סוף הוא זוכה להכנסת אורחים ראויה, אך האל, בעודו מעמיד פנים, חשב כי על בריגו להיענש על כך שהעיר

אותו בפתאומיות וטלטל בגסות את תודעתו ממצב שינה לעירות. כעונש על כך שהפר את שלוותו עקר מכף רגלו של בריגו את העין הנוספת.

מוסר השכל, ויש אפילו כמה:

  1. אל תעירו מישהו בפתאומיות ועל אחת כמה וכמה אם מדובר באל.
  2. אם קיבלת מתת מהאלים עשה בה שימוש נבון וצנוע, כי לא לעולם חוסן.
  3. בריגו נשלח רק לצורך בדיקה, אך לקח לעצמו גם את תפקיד המקלל והמעניש. זה סימן להתעוררות האגו אשר עורר את הציפיות. כידוע כגודל הציפיות כך גודל האכזבות, ואכזבות מולידות כעסים, והנה לכם מעגל אימה.
  4. בריגו קיבל את עיניו מהאלים, והירשה לעצמו לפגוע באלה שברכו אותו.
  5. האין זה בבחינת יריקה לבאר?

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצים להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי להגיב!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *